מדי שנה  נערך בלונדון כנס טכנולוגיות הלמידה, הגדול מסוגו באירופה.

בפוסט הקרוב נסקור את הנושאים הכי מעניינים מהכנס, ונשתף בתובנות שניתן ליישם כבר היום בתוצרי ההדרכה שלנו.

כנס טכנולוגיות הלמידה בלונדון, שנערך בין התאריכים 31.1-1.2.2018, היה אחד הכנסים הגדולים והמרשימים שראינו, הן מבחינת התוכן והן מבחינת החברות שהציגו בו.  

כשאנחנו חושבים על קהילת ההדרכה בישראל, אנחנו מדמיינים קהילה גדולה, מתפתחת ומגוונת, ועדיין – הופתענו מכמות האנשים והחברות שראינו. מעל 8,000 מבקרים מרחבי העולם הגיעו לכנס והקשיבו ל-150 הרצאות (חינמיות!). יותר מ-200 דוכנים של חברות שונות הציעו את שירותיהן השונים מעולם ה-Learning & Development למנכ"לים, מנהלי חטיבות, מנהלי הדרכה ומפתחי ההדרכה שהגיעו לכנס. בין החברות השונות שהציגו בכנס, ניתן היה למצוא את LinkedIn, Articulate, Immerse, GoAnimate, Gomo, Fuse, ועוד.

אנחנו טסנו ללונדון לבקר בכנס, להתרשם מהחברות השונות, וללמוד בעיקר מהם החידושים הטכנולוגיים הכי מעניינים בעולם ה-L&D, אותם אנחנו יכולים לשלב בתוצרי ההדרכה שאנחנו מפיקים ב"בדרום". נחלק את הסקירה שלנו לארבעת הנושאים הכי חמים שראינו בכנס טכנולוגיות הלמידה: VR (מציאות מדומה), Gamification (משחוק ככלי הדרכה), Chatbots ו-LMS. בסיום כל סקירה נציג לכם סיכום קצר של כל טכנולוגיה לשימושכם.

בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה משמעותית של שימוש במציאות מדומה (VR, Virtual Reality) ומציאות רבודה (AR, Augmented Reality). למי שלא מכיר, הנה הסבר קצר על האפשרויות:

VR – סימולציה של סביבה מדומה או אמיתית, המתרחשת באמצעות משקפיים/עדשות המתלבשות על ראשו של הלומד, ונותנות תחושה של סביבה אמיתית. 

AR – טכנולוגיה המשלבת אלמנטים וירטואליים עם הסביבה האמיתית דרך מסך/מצלמה, בזמן אמת. על פוקימון גו שמעתם, נכון? אז זו דוגמה מעולה לשימוש ב-AR.

ניתן להשתמש בשתי הטכנולוגיות בכיתה, בלומדות, כסרטוני הדרכה ועוד. היתרון היחסי של הטכנולוגיה הזו, על פני שיטות אחרות ללמידה, הוא שניתן לתת ללומד שלנו חוויה קרובה במיוחד למציאות האמיתית, ובכך לקרב את כיתת הלימוד ל"שטח". 

עד כה השימוש העיקרי שלהן היה במשחקי מחשב, אך חשבו לעצמכם מה יכול להיות היתרון העצום הטמון בשילוב הטכנולוגיות הללו בכיתת הדרכה – רופאים יתנסו בניתוח חולה "אמיתי",  כבאים יתאמנו בכיבוי שריפות בבניין רב קומות, וטכנאים ירכיבו את החלקים המדויקים במודם החדש שהם מרכיבים.

באיזור המיומנויות הרכות, אנחנו ב"בדרום" כבר משתמשים ב-VR בכדי לתרגל עמידה נכונה מול קהל, שיפור מיומנויות שפת הגוף בהעברת מסרים והגברת הבטחון בהעברת הרצאות פרונטליות. בנוסף, אפשר להשתמש ב-VR כשיטות לטיפול פסיכולוגי וחשיפה הדרגתית לפחדים – האפשרויות הן אינסופיות.

כמובן שיש לציין את נושא העלויות – פיתוח סביבה ב-VR ו-AR דורש אנשי צוות מיומנים במנועים גרפיים כדוגמת Unity.

פיתוח סביבות וירטואליות כאלו היא משימה מורכבת הדורשת זמן רב מפיתוח יחידות תוכן בשיטות מתוקשבות וקלאסיות. אך אל תשכחו – הערך שאנחנו מביאים ללומדים שלנו יכול להיות גדול בהרבה, ולכן יכול להיות שווה בערכו להשקעה הכספית. 

לכוון טיל למטרה, להרכיב צלחת לווין, לענות על שאלות טרוויה ואולי אפילו לזכות בחד קרן!

אלו הן רק חלק מהדוגמאות למשחוק  (Gamification) בהן התנסנו בכנס הלמידה. תחשבו על סיטואציה בה אתם נדרשים ללמוד על מוצר חדש – קיבלתם מצגת או לומדה ועליכם להקדיש לכך לפחות רבע שעה. בואו נודה שהדבר לא הכי מעניין אתכם כרגע ויש לכם דברים הרבה יותר חשובים לעשות עם הזמן. לעומת זאת, תארו לכם מצב דומה רק שהפעם, במקום לקרוא מצגת גנרית וחסרת אינטראקציות, אתם מאותגרים ע"י משימה כלשהי. בשביל לעבור את השלב הזה, נו ההוא עם התפוז שצריך לנפץ עם הציפור האדומה, חייב ללמוד פיסת מידע חדשה, התוצאות שלכם משותפות עם יתר החברים לעבודה והעשרה הראשונים שמדורגים במקומות הראשונים יזכו להכרת ההנהלה. איפה יתחשק לכם לבלות יותר זמן?

באמצעות משחוק ניתן לגייס את מוטיבציית הלומדים, הם הופכים ללומדים אקטיביים, זוכרים טוב יותר את התוכן, ותהליך הלמידה הופך לחוויה כיפית ומאתגרת. התגמול ללומד הוא מיידי, מה שמגביר את רצונו להמשיך במשחק, לצבור עוד נקודות, ומבלי לשים לב – ללמוד על הדרך את החומר הרלוונטי.

בנוסף, ניתן גם לאסוף נתונים מהמשחק ובכך להבין היכן היו מוקדי הקושי, מהי השאלה או מהו הנושא שטעו בהם הכי הרבה, ניתן לאסוף נתונים ברמה האישית או ברמה הקבוצתית. בעזרת נתונים אלו אפשר להמשיך ולשפר את הלמידה ולחזק את הלומדים בנושאי תוכן מסויימים.

Gamification מציג חווית לימוד דינמית וצעירה. אנחנו ב"בדרום" משתדלים להכניס את אלמנט המשחוק לתוצרים שלנו עם חברות רבות שאנחנו עובדים איתן. ועדיין – חברות מסוימות חוששות שהכלי לא יתאים לקהל הלומדים ולא ממהרות לעשות את השינוי. יתכן וזה אף נכון, אבל חשוב לזכור – כולנו שיחקנו במשחקים כשהתבגרנו, ותמיד נרצה לחזור אליהם, לא משנה בני כמה אנחנו. האתגר הגדול יהיה להתאים את המשחק הנכון לקהל היעד הנכון, וברגע שאנחנו עושים זאת – השמיים הם הגבול 🙂

צ'אטבוטים (ChatBots) הם בתמציתיות ממשק משתמש טקסטואלי לניהול שיחה עם העובד. ישנם מספר סוגים, כאלו המונחים ע"י עץ החלטות המוגדר מראש וזה מה שהם יודעים לעשות סוג של "לכל שאלה תשובה" ואם לא פגעתם בדיוק בשאלה, לא תקבלו תשובה :-).

הסוג השני הוא צ'ט בוטים בעלי יכולות NLP, Natural Language Processing. הכוונה היא שאין צורך לייצר את כל שלבי ההחלטה בעץ מראש אלא המערכת תבין את הבקשה בשפה חופשית ותתאים תגובה בהתאם. אבל כמו ילד, כדי שהוא יבין אותך צריך להסביר לו הרבה פעמים, גם את הAI (אינטיליגנציה מלאכותית – Artificial Intelligence) צריך ללמד.

בנמלי תעופה שונים בעולם כבר משתמשים בצ'אטבוטים "חכמים" – כאלה שיכולים להנחות את הנוסעים לעמדות הצ'קאין או השירותים הקרובים. גם אצלנו ב"בדרום" אנחנו מטמיעים מערכת צ'אטבוט המנתחת את שאלת העובד ומוציאה לו את המידע אותו הוא צריך מתוך מערכת המידע של החברה, בצורה ידידותית במקום בשפה "רובוטית".

דוגמה להטמעה של צ'אטבוטים בארגון לצורך למידה היא יצירת בוט שחי בתוך מחזור החיים של החברה ומתקשר עם העובדים בתוך סביבת התקשורת שכבר קיימת בו (LYNC מישהו?). ואז לדוגמה עובד חדש שנכנס לחברה, מקבל פניה מהבוט עם משימת הלמידה הראשונה שלו ויוכל גם לתקשר עם הבוט לגבי הנחיות, הבהרות ושאלות. כשעובד ייזכר במשהו שהוא למד בעתיד אבל רוצה לחזור למשהו ספציפי הוא יוכל לשאול את הבוט, שתמיד שם ורק מחכה שיפנו אליו, והוא בתורו יוכל להפנות בדיוק לפיסת המידע שהעובד חיפש. זוהי דוגמה מעולה לצ'אטבוטים שמשמשים למה שמכונה היום כ Seamless LMS. ארגונים לא רוצים להוסיף היום עוד מערכת שהעובד צריך ללמוד להשתמש בה אלא הלמידה צריכה להצטרף ליום יום ואפשר לנצל את הכלים שהעובדים כבר משתמשים בהם. כמובן שמנהלים יוכלו לבקש מהבוט דוחות ועוד.

Long story short:

הבוט היא דרך אינטואטיבית עבור משתמשי הקצה להתממשק למאגרי הידע בארגון ולארגון דרך ידידותית להנגיש את הידע.

אני חייב להודות שמערכות הLMS לא השתנו הרבה. העיצוב התחדש, הוסיפו קצת רכיבי משחוק וניקוד אבל הם כבר היו שם מזמן. חלק מהמערכות מנסות למתג את עצמן כ"דור הבא" של המערכות אך בסופו של יום, יש מערכת שצריך להיכנס אליה, לעשות מה שכתוב שם לעשות, להוציא דוחות כשצריך וזהו. חלקן ממתגות עצמן כלמידה חברתית, חלקן ממוקדות במעקב אחר העובד ובביצועיו, אבל הרגשנו שלא ראינו איזשהו חידוש מרענן, חבל.

מעוניינים לשמוע על טכנולוגיות וחידושים מעניינים נוספים מתחום הלמידה?

הצטרפו לאחד הוובינרים הקרובים שלנו!