מערכת לניהול למידה (באנגלית LMS- Learning Management System) הינה סביבה ממוחשבת אשר נותנת מענה לכל הפעילויות המנהליות הקשורות בתהליך למידה או הדרכה. מטרתה העיקרית של מערכת LMS הינה ריכוז כל תוצרי ההדרכה תחת מערכת אחת בכדי לבדוק ידע ולעקוב אחר הלומדים.

דוגמא שוודאי נתקלתם הינה מערכת מודל (moodle) באוניברסטאות או מכללות. שם ניתן לבנות מערכת שעות לסמסטר הקרוב, לצפות בציוני המבחן, להגיש ערעורים ולצפות בשיעורי און ליין במידה והמרצה פרסם.

חשוב לציין, המערכת אינה נועדה כמערכת פיתוח, עריכה והפקה של תוצרי הדרכה אלא כמערכת המנהלת ומרכזת תוצרי הדרכה קיימים.

מעקב אחר תוצאות הלמידה הינו כלי חשוב בידי הארגון לצורך "מדידת" הידע לצורך ניצול טוב יותר של המשאב האנושי בארגון והשלמת פערי ידע קיימים.

מערכת LMS מנהלת מסד נתונים ומערכת הרשאות של לומדים, מאפשרת הנגשת קטלוג קורסים, מרכזת ומעבדת את תוצאות הלמידה, מספקת דוחות לדרג הניהולי ועוד. מערכות לניהול למידה נבדלות אחת מהשניה בעיקר בתפקידים אותן הן ממלאות ובטכנולוגיה, ומערכת המתאימה לצורכי ארגון אחד אינה בהכרח מתאימה לצורכי ארגון שני.

בפוסט הבא, נעלה את הנקודות החשובות להשוואה בין מערכות שונות:

1. חווית משתמש – ישנם שני משתמשי קצה עיקריים, הלומד והמנהל. חשוב שהמערכת תהיה פשוטה לתפעול בעיניי הלומד, שיהיו הסברים והנחיות כיצד לנווט בתוכנה ולהוציא את הנתונים הרלוונטים. מצד שני, למנהל יהיה יותר חשוב הנוחות שבניהול הידע, יכולת לבצע שינויים בזמן אמת, לשלוף נתונים מהמערכת והקלות שניתן להתאים את המערכת לצרכי הארגון.

2. קוד פתוח או סגור- בגדול מאוד ישנן שני סוגי מערכות, כאלו שנכתבו והקוד שלהן פתוח (מותר לבצע שינויים בתוכנה וניתן להוסיף יכולות חדשות באמצעות ה"טכנולוג" הנכון) ומערכות בעלות קוד סגור (מסחריות) שבדר"כ עומדת מאחוריהן איזושהי חברה מסחרית שמפתחת ומתחזקת אותן.

קוד פתוח- יתרונות: בדרך כלל הפלטפורמה חינמית וגמישה, ישנה תמיכה מקהילה גדולה שמתחזקת  מאגר תוספים שמרחיבים את יכולות המערכת בצורה קלה יחסית. חסרונות: אתם בכוחות עצמכם, כל עניין התחזוקה, השירות, ההתקנה והתמיכה בדרך כלל תלוי במשאבים שלכם. אבטחת מידע, לא כולם בעלי לב זהב בעולם, לצערנו, ואף פעם אי אפשר לדעת מה מתחבא בקוד שהורדנו כרגע, אין אף גורם שלוקח אחריות על התוכנה ובדרך כלל המון אנשים כתבו אותה.

מערכת מסחרית- יתרונות: החברות מספקות מרכז תמיכה הזמין לשאלות וחווית המשתמש קלה ופשוטה. יש גוף מוכר העומד מאחורי התוכנה. חסרונות: היכולת לבצע שינויים ולבקש יכולת שלא קיימת איטי ותלוי בתוכנית העתידית של החברה במקרה הטוב ולעיתים בלתי אפשרי במקרה הפחות טוב.

3. תמיכה בעברית- אם אתם מעוניינים ב- LMS בעברית, חשוב מאוד שתשימו לב אם קיימת תמיכה בכלל, תמיכה חלקית או מלאה. תמיכה חלקית יכולה להתבטא בתמיכה ביישור לימין בלבד (RTL) ובגופנים עבריים (קידוד UTF8). לעומת זאת, מערכת עם תמיכה מלאה בנוסף לתמיכה בטקסט בדרך כלל תוכל לשנות את הפריסה של ערכת הנושא (כלומר המראה של המערכת) ולהתאים אותה לשפות הנכתבות מימין לשמאל (לדוגמא להזיז את התפריט שנמצא בדרך כלל בצד שמאל לצד ימין)

4. תמיכה בAPI שונים (Application Program Interface) – כפי שציינו קודם מערכת הלמידה צריכה להתממשק עם לומדות מסוגים שונים שנוצרו באמצעות תוכנות שונות. API היא בעצם שפה משותפת המאפשרת לשתי תוכנות לדבר ביניהן (במקרה שלנו ה LMS והלומדות שנעלה אליה). ובכדי ששתי המערכות ידברו ביניהן (כדי להעביר ציונים לדוגמא) עליהן להכיר את אותה השפה. לדוגמא SCORM או XAPI.

5. היררכיה ארגונית –  האם יש לי צורך לייצג את ההיררכיה הארגונית שלי במערכת? ישנן מערכות שהן יותר מוכוונות אקדמיה ועל כן לא נמצא בהן תמיכה בעץ ארגוני, והיישות המרכזית סביבה ייבנו כל הקשרים יהיו הקורסים. לעומת זו במערכות למידה מוכוונות ארגונים תיהיה תמיכה בעץ ארגוני עם רמות הרשאה שונות בכדי לספק ולמדר את המידע מהמערכת לבעלי התפקידים הרלוונטיים בארגון. בדרך כלל היישות המרכזית במערכות אלו תיהיה הלומד/עובד.

6. פיצ'רים נוספים – מיום ליום אנו נחשפים לטכנולוגיות חדשות ולדרישות נוספות של הלומדים שלנו. גלו גמישות לדרישותיהם וצרכיהם, ונסו לבחור במערכת שתתדע להתגמש יחד איתכם ותאפשר לכם וללומדים לגדול איתה ביחד.

לסיכום, אל תחפשו מה מערכת LMS ספציפית יכולה להציע לכם, אפיינו את צרכיכם ומצאו את המערכת העונה עליהם.

יש לכם טיפים נוספים? שתפו אותנו בתגובות!